קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 7 · הלכה 1 · Segment 4

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

שמותר בדילועין שדילועין טפילין לירק כדמסיק:

אסור בגידים. גידי בשר הרכין הנאכלין:

מה פליגי. אמתני' קאי כי פליגי ת"ק ור"ע דוקא בדלעת המצרית אבל בדלעת יונית שעלין שלה ארוכין הכל מודים שבכלל ירק הוא:

כל אילין. כל הנך דלעת וכרוב שאנו אוכלין כלומר אותן שהן מצויין במקומנו וראויין לאכילה בלא תיקון בכלל דלעת יונית הן:

קירמולין. מין עשב ובסמוך נראה שהן עלי הדילועין:

מהו שיהו חייבין במעשרות. מיבעיא ליה אם הן בכלל מאכל אדם או לא:

באילין. בהנך עלים של עשב הנקרא קלוקסיי' שאסור לשאוב בהן מים בשביעית מפני שהצביי' אוכלין עשב זה ואסור להפסיד מאכל בהמה בשביעית:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 3470d234a081d15835392bd0644caa6f8580e2696ba306d56c527f756f016070