מתני' משובתי שבת. שאין כוונתו אלא להמצווי' ואף הכותיי' שהן גרי' בכלל מצווין הן ואסורי':
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 3 · הלכה 8 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מאוכלי שום. מתקנות שתקן עזרא הוא לאכול שום בליל שבת שהוא זמן עונת ת"ח והשום מרבה זרע וגם הכותיים מקיימים תקנה זו:
ומותר בכותים. שאינן עולין לרגל אע"ג דמדאורייתא הוא מפני שנאת ירושלים בחרו להם הר גריזים:
מותר בישראל. שיצאו מכלל האומות:
ואסור בעכו"ם. אפי' אותן שהן מזרע אברהם כדמפרש בגמ' אסור בישראל. וגרים נמי בכלל זרע אברהם הן דכתיב כי אב המון גוים נתתיך:
ומותר באומות. אפי' אותם שהם מזרע אברהם ובגמ' מפרש:
שאינו נהנה לישראל. משל ישראל:
שאין ישראל נהנים לי. משלי:
לוקח בפחות ומוכר ביותר אם שומעין לו. כלומר ימכור הדבר ביותר משויו אם ירצה חבירו לשמוע לו ולקנות החפץ ביותר משויו:
יהנה לאומות. ולא אמרי' דהוי כנודר בדבר שאי אפשר לקוימו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3470d234a081d15835392bd0644caa6f8580e2696ba306d56c527f756f016070