גמ' הוון בעי מימר. סברוהו למימר לא מיקרי בשר מלוח אלא אם נמלח שיהי' לעולם במליחתו אבל אם נמלח לשעה לא מיקרי בשר מלוח:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 6 · הלכה 3 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מן מה דתנינן. לעיל פ"ב:
הדא אמרה. זאת אומרת אפי' מלוח לשעה מיקרי מלוח דהא קרבנות אינן נמלחין אלא לשעה כדמסיק ואפ"ה תנן במתני' דאם אמר הרי עלי כבשר מליח אם של שמים נדר אסור:
כהדא דתני. בת"כ ומייתי לה במנחות פ"ג:
כיצד הוא עושה. במליחת הקרבנות:
והופכן. תוך המלח שיהא המלח בכל צדדין:
ה"ג שנייא היא ששם משהא וכו'. וה"פ שאני התם בקרבנות שמשהה את האיברים תוך המלח שיקלטו טעם המלח נמצא שהן מלוחים לעולם:
מן מה דאמר רחב"ז וכו'. שמעי' דמלוח לשעה מלוח הוא:
הנוטל זיתים וכו'. מתני' היא פ"ד דמעשרו':
טובל אחת אחת במלח. שאין קובע למעשר אלא מלח וצירף שתים הלכך תנן בסיפא אם מלח ונתן לפניו חייב ש"מ אם צירף שתים אע"ג שאוכלן מיד חייב דה"ל מלוח זאת אומרת מלוח לשעה מלוח הוא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3470d234a081d15835392bd0644caa6f8580e2696ba306d56c527f756f016070