גמ' כיני מתניתא. כן היא מתני' ויכולה היא ליהנות וכו'. וה"ק ועוד טעמא אחרינא איכא בקונם שאיני נהנה לבריות שאינו יכול להפר שהרי יכולה היא ליהנות מלקט שכחה ופיאה שזה אינו נהנה מן הבריות דמתנת עניים נינהו והתורה זכתה בהן:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 11 · הלכה 3 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לית כאן מעשר עני. במתני' ל"ג מעשר עני א"נ סמי מן הברייתא מעשר עני:
מעשר עני ניתן בזכיה. שהבעלים נותנין אותו לעני שירצו דכתיב ביה נתינה ונתת ללוי לגר וכו' וה"ל נהנה מן הבריות אבל בלקט שכחה ופיאה לא כתיב נתינה אלא לעני ולגר תעזוב אותם ואין בהן טובת הנאה לבעלים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3470d234a081d15835392bd0644caa6f8580e2696ba306d56c527f756f016070