לדברים יחידים. כגון להתיר בכורות ולא להתיר נדרים או בהיפך וכן שאר דברים מיוחדים או דלמא כשממנים זקן ממנין אותו לכל דבר:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 10 · הלכה 8 · Segment 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רב. נתן לו ר' רשות להתיר נדרים ולראות כתמי נדה:
מן דדמך. לאחר שמת ר' בעא רב מר' גמליאל בנו שנעשה נשיא במקומו שיתן לו רשות להתיר מומי בכורות איזהו מום קבוע ומותר לשחטו בחוץ:
כולא יהיב ליה. ר' לרב רשות אפי' על מומי בכורות שבגלוי אבל לא על מומין שבסתר לפי שהיה בקי גדול במומין וחשש שמא יתיר מומין שיתמהו בהו אינשי א"נ משום יקרא דרבב"ח כדאיתא בבבלי פ"ק דסנהדרין:
והוא שיהיה ראוי לכל הדברים. הצריכים להורא' ממנין אותו לדברים יחידים אבל אם אינו ראוי לכל הדברים אע"ג שהוא בקי בדבר אחד אין ממנין אותו לדבר ההוא:
ה"ג דהוה גבין בעינו. שהיה גבן בעין אחת ולא היה ראוי לכולן שפסול לחליצה ולא היה יכול למנותו:
ה"ג וימנוניה לדבר אחד וכ"ה בחגיגה. וה"פ סתמא דש"ס פריך ה"ל לריב"ל למנותו לדברים יחידים אלא ש"מ כל שאינו ראוי לכל הדברים אין ממנין אותו לדברים יחידים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3470d234a081d15835392bd0644caa6f8580e2696ba306d56c527f756f016070