כאלו נותן קולר על צוארו. שאינו יכול להסירה בלא רשות שר בית האסורים כך הנודר אע"פ שמתחרט אח"כ אינו יכול להפר נדרי עצמו:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 9 · הלכה 1 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לקסטורייא. אשת שר בית האסורים:
והכניסה ראשה לתוכה. שסכלות גדול הוא אחרי שהיא יודעת שצער גדול הוא הקולר להאסורים בו לא היה לה להכניס ראשה לתוכה ללא תועלת כך זה הנודר כיון שהוא יודע צערן של נודרים לא ה"ל להכניס עצמו לתוכן אחרי שהוא מצער נפשו ללא תועלת שהנודר נקרא חוטא:
כמה דאת אמר. כלומר למה מדמינן ליה לקולר שאף הנודר נקרא אסור כניתן בקולר:
כבונה במה. לע"ז:
והמקיימו. הרי גמר עבירתו שהוא כמקריב על הבמה:
ואת אמר אכן. שהנודר כעובד ע"ז:
לית לך. לפרש הא דר' יונתן אלא כי האי דא"ר ינאי שאף הנודר כעובד ע"ז:
יש בוטה. היינו הנודר כדכתי' מבטא שפתיה והוא כמדקרות חרב:
אלא כמדקרות חרב. שתי דקירות אם יקיים ואם לא יקיים:
ווי. אם יאכל ועובר על נדרו ווי אם לא יאכל מצער נפשיה:
חטי על נפשיה. שמצערה כדכתיב בנזיר מאשר חטא על הפש:
ולשון חכמים מרפא. הוא סיפא דקרא דיש בוטה וכו':
לאסור איסר. כלומר זהו פירושא דקרא שנודר כדי להוסיף איסור על איסורי תורה זה אסור ומצוה להתיר נדרו אבל הנודר לקיים מצות התורה זהו נדרי כשרים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3470d234a081d15835392bd0644caa6f8580e2696ba306d56c527f756f016070