חזקיה אמר. האומר נטיעות אלו קרבן עד שיקצצו אם פדאן חוזרין לקדושתן עד שיקצצו דה"ל כאומר בפירוש הרי נטיעות אלו קרבן מעתה וקרבן לכשיפדו כל זמן שלא יקצצו נמצא פדיונם קדוש כל שעה לפי שיוצאות הן לחולין אלא שלאלתר חוזרות וקדושות:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 3 · הלכה 5 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
פדאן פדויין. והא דאמר עד שיקצצו לא בא לומר שאפי' יפדם יחזרו לקדושתן עד שיקצצו אלא שיהיו קדושות עד אותו זמן ומאותו זמן ואילך תפקע קדושתן:
פתר לה. תפרש למשנתינו אין להן פדיון היינו שא"צ פדיון כשנקצצו דאז פקעה קדושתן בכדי:
מה דאמר חזקיה. פדאן חוזרות וקדושות דוקא בשפדאן הוא המקדיש עצמו דלעולם לא יצאו מרשות הקדש או מרשותו אבל אם פדאן אחר אפי' הכניסום אא"כ לרשות המקדיש אינן חוזרות וקדושות שכבר נסתלק רשות בעלים הראשונים מהם וכיון דהאי שעתא לא חייל עליהן הקדישו שוב אינן חוזרות וקדושות:
ופריך מחלפא שיטתי' דר"י. קשיא דר"י אדר"י:
תמן. כלומר הכא בנדרי' ואשיגרת לישנא דסוגיא דקידושין נקט לשון תמן וה"ק כאן הוא אומר שאם פדאן אחר פקעה מהן קדושתן:
וכא. והכא בקידושין אומר ר' יוסי האומר לאשה הילך פרוטה זו שתקדשי לי לכשתגרשי ספיקא הוא ולא פקעה אפי' נישאת לאחר:
ומשני לא צורכה. לא קמבעיא ליה לר' יוסי אלא בנותן שתי פרוטות לאשה ואמר לה באחת התקדשי לי היום ובאחת התקדשי לי לאחר שאגרשך ודמי לפדאן אחר דמשנתגרש' יוצאת מרשות הבעל לרשותה מיהו לא דמיא ממש לפדאן אחר דהאשה מכנסת עצמה ג"כ לרשותו במקצת א"נ י"ל כיון דהוא המגרש והוא המקדש ה"ל ממש כפדאן הוא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3470d234a081d15835392bd0644caa6f8580e2696ba306d56c527f756f016070