קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 2 · הלכה 2 · Segment 4

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
מה הטבה רשות. שאינה בביטול המצוה. וה"ה בהיפך מקשינן הטבה להרעה שלא יהא השבועה לקיים המצוה:
2
ה"ג יצא דבר של איסור ודבר של מצוה:
3
הוון בעיי מימר. סברוהו למימר דוקא אם כשבע בשוגג לקיים או לבטל המצוה הוא דאין השבועה חלה אבל אם נשבע במזיד אפי' לבטל או לקיים המצוה חיילא:
4
ה"ג לא היוצא מפי שמים. כלומר במצות עשה ול"ת:
5
ופריך ומר אף בהקדש כן. כלומר ונאמר אף בנדר כן שאם נדר לבטל או לקיים המצוה לא ליהוי נדר דהא בהאי קרא ככל היוצא מפיו יעשה כתיב נמי נדר:
6
שכן אדם מקדיש סוכתו. של מצוה לשמים ונדר משום הקדש הוא:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 3470d234a081d15835392bd0644caa6f8580e2696ba306d56c527f756f016070