גמ' מיסבר סבר ר"ע. היינו טעמא דר"ע דאוסר בדילועין דקסבר כל מידי דמימלך שליח עליו ואומר מצאתי דבר זה או לא מצאתי כדילועין באומר לו קח לי ירק הוא בכלל המין ההוא ואסור גם בדבר דמימלך עליו:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 7 · הלכה 1 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ופריך מעתה. אי הכי דטעמא דר"ע משום דמימלך שליח עליה א"כ אף הנודר מן הבשר יהא אסור בבשר דגים וחגבים שכן אדם וכו':
אלא. טעמא דר"ע דקסב' שדילועי' בכלל ירק ממש הוא ולא משום דמימלך שליח עליה:
אף למידת הדין כן. אף לענין ממון הדין כן האומר לחבירו ירק של גינה זה מכור לך ויש בתוכו דילועין לר"ע אף הן מכורין לו ולרבנן אינן מכורין:
ובהפקר ובהקדש כן. המפקי' או המקדיש ירקות גנתו ויש בו דילועין לר"ע אף הן בכלל ולרבנן אינן בכלל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3470d234a081d15835392bd0644caa6f8580e2696ba306d56c527f756f016070