ופריך שמא יעני לאו כנולד הוא. בתמי' ואין פותחין בנולד:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 9 · הלכה 4 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
עניות מצוי'. ודבר המצוי לאו כנולד הוא:
כהדא. כלומר אפי' בעשיר גדול העניות מצוי':
חד בר נש. אדם אחד היה בעל דינו עשיר ובא העני לדון עמו לפני רב:
שלח רב. אחר העשיר לבוא לדין ואמר העשיר עם עני זה אני ארד לדין וכי זה כבודי הלא אם יבואו כל הגמלים שבערביים ששם הגמלים רבים לא יוכלו לטעון מפתחות אוצרות שלי וגוזמא אמר:
שמע. רב תשובתו ואמר מה מתגאה זה במה שאינו שלו כי לא יאריך בעשרו תבא קללה ויאבד ממונו:
מן יד. מיד יצאה גזרה ממלכות שיכנס העשיר ונכסיו לאוצר המלך:
אתא. בא אצל רב וא"ל התפלל עלי שינצל נפשי מן המלך אף שהי' ממונו אבד התפלל עליו וניצל גופו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3470d234a081d15835392bd0644caa6f8580e2696ba306d56c527f756f016070