אלו הן נדרי עינוי נפש. לר' יוסי:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 11 · הלכה 1 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אלא כל זמן שהיא עמו. אבל משגרשה חל הנדר:
ופריך והא רבנן וכו'. כיון דבין לרבנן בין לר"י שלא ארחץ וכו' מיפר לעולם מה ביניהון מאי איכא בין ר"י לרבנן לדינא:
ומשני כשאמרה קונם הנייתי עליך אם אצא מרשותך. דה"ל דברים שבינו לבינה:
ופריך ויפר לה. דהא לכ"ע מיפר דברים שבינו לבינה ואע"ג דלרבנן אינו מיפר לעולם מ"מ השתא מיהת דברים שבינו לבינה נינהו:
ה"ג אלא בשלא אמרה אלא קונם הניית גופי עליך לכשאצא מרשותך. דאז ממילא אסור בהנאת גופה רבנן סברי כיון דאסרה עליו תשמיש נדרי עינוי נפש הן ומיפר ור"י סובר נדרים שבינו לבינה הן וכיון שלא נדרה אלא לאחר שתצא מרשותו לא הוי נדרים שבינו לבינה ואינו מיפר:
ה"ג ר"י אומר נדרים שבינו לבינה הן:
שניהן אמרו דבר אחד. דנדרים שבינו לבינה מיפר לעולם:
דתנינן תמן. לקמן בפרקין:
ריב"ן אומר יפר. וקתני רישא קונם שאני עושה על פיך א"צ להפר דמשועבדת ליה ריב"נ אומר יפר שאם לא יפר יחול הנדר כשיגרשנה ותהא אסורה לחזור לו ש"מ אע"ג דמעשה ידיה דברים שבינו לבינה הן מיפר לה לעולם וכדר' יוסי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3470d234a081d15835392bd0644caa6f8580e2696ba306d56c527f756f016070