גמ' טובת הניית מעשרותיו של מי. מי זכאי בנתינת מעשרו' אלו לכל כהן שירצה בעל הכרי או המתקן מי אמרי' אי לאו פירי דהך מי מתקנא כרי דההוא או דלמה אי לאו כרי דההוא לא הויין פירי דהדין תרומה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 4 · הלכה 3 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כדעתיה. לשיטתו:
טובת הנאה. שיתן לו ישראל דבר מועט שיתן מעשרות אלו לבן בתו כהן:
ה"ג הפריש קרבן מצורע על חבירו המתכפר הוא שעושה תמורה. וה"פ ראובן שהיה מצורע והפריש שמעון קרבנותיו משלו אם ראובן אמר על בהמה אחרת ה"ז תמורת זו ה"ז תמורה אבל ראובן אינו מימר בו שהבעלים עושים תמורה ה"ה ה"נ בעל הכרי הוא בעלי' דתרומה וטובת הנאה שלו:
לדעתו. ואי טובת הנאה דבעל הכרי הא קמהניא לי' בטובת הנאה:
ומשני פתר לה. תפרש למשנתינו שלא יקח המודר טובת הנאה א"נ כשהפרישו ע"מ שלא יהא להמודר בהן טובת הנאה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3470d234a081d15835392bd0644caa6f8580e2696ba306d56c527f756f016070