אר"ז מדבריהן. הא דמלמדי משניות נוטלין שכר הוא מדרבנן דיש כח ביד ב"ד לעקור דבר מן התורה בדבר שהוא לקיום התורה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 4 · הלכה 3 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ה"ג זן את עבדו או אינו זן את עבדו. וה"פ אם מותר לזון את עבדו הכנעני דאפי' למ"ד אינו יכול לומר לעבדו עשה עמי ואיני זנך מ"מ דמיא לאשתו ובפטומן לא נפקא מיניה מידי דלמנקרותא את הבית עביד או דלמה כיון דע"י המזונות יכול למיעבד עבידתא טפי אסור:
הוון בעיי מימר. סברוהו למימר דלכ"ע זן הוא את עבדו:
וזו. העבד נפשו וגופו לשמים כמו הטמאה הלכך מותר לזונו:
ה"ג וזו הואיל ואינו מוכרו לעכו"ם ואינו מאכילו לכלבים זן את עבדו. ובמאי דעביד עבידתא טפי לית לן בה מידי דא"כ אשתו נמי:
אשכח תני. מצא ברייתא דמפורש בה דזן את עבדו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3470d234a081d15835392bd0644caa6f8580e2696ba306d56c527f756f016070