גמ' פשיטא שהיא מותרת לביתה. דסד"א אם אינ' מביאה ראיה לדבריה אבל. לביתה מיהת אסורה קמ"ל דאפי' לביתה מותרת דמדינא אינה נאמנת להפקיע עצמה מבעלה שהוא משועבדת לו אלא שאמרו אי לאו דקושטא קאמרה לא אמרה טמאה אני דכסיפא לה מילתא טובא והשתא אוקמוה אדינא ומותרת לביתה אם לא הביאה ראיה לדבריה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 11 · הלכה 12 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לא מסתברא. בתמי' וכי לא מסתבר לומר שאם הי' בעלה חבר שיחמיר על עצמו אע"פ שלא הביאה ראי':
ואם הי'. בעלה כהן שאסורה לאכול בתרומה דשויא אנפשה חתיכא דאיסורא:
אתא. בא מעשה לפני ר"ח באשת כהן שאמרה טמאה אני והתירה לאכול בתרומה דכיון דבעלה חייב במזונותיה לאו כל כמינה לאסור עצמה בתרומה:
אבא ידע רישא וסיפא. אבי יודע המעשה איך נשאל ומה שהורה ר"ח:
איסטרטי'. חיילות:
והטיל ש"ז בין ברכי. ולא נבעלה לכך התירוה לאכול בתרומה אבל באומרת טמאה אסורה בתרומה:
הביאם שלי. רועה בהמות שלי פיתני לאיסורא:
אין הביאם אסור. בתמי' לפיכך אסרה בתרומ':
ופריך הכא. בעובדא דר"י את אמר ואסרה ובדר"ח את אמר ומתירה והיינו לפי מאי דאמר מעיקרא שאפי' אמרה נבעלתי התירוה:
ומשני תמן. התם בר"ח באתה לאסור עצמה על בעלה התירוה שאינה נאמנת הכא בדר"י כבר יצא עליה קלא דאיסורא אלא שהיא סברא שאין הביאם אוסר לכך אסרה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3470d234a081d15835392bd0644caa6f8580e2696ba306d56c527f756f016070