ופריך הדא אמרה שהכשרים נודרים. מיהת ואלו ברישא דמתני' משמע שהרשעי' נודרים ולא הכשרים:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומשני מכיון שנדר אין זה כשרים הלכך לא אמר כלום שאין הכשרים נודרים:
מתני'. דתנן שהכשרים נודרים בנזיר אתיא כר"י:
ומתאוין להביא קרבן חטאת. שלא יהי' שום קרבן נעדר מהם דמצות עשה היא לעשות מעשה חטאת א"נ פעמים בקשו לחטוא והקב"ה הצילן ואוה נפשם להביא קרבן חטאת כדי שיכופר גם עון זה:
לא הי' המקום מספיק בידם חט. לפי שאין הקב"ה מביא תקלה וחטא לידן שיביאו קרבן חטאת:
ואתיא דשמעון הצדיק כר"ש. דסובר נזיר נקרא חוטא ולפום סוגיין אפי' אשם נזיר טהור לא אכל ובבבלי לא קאמר הכי:
ונם לי. ואמר לי. ונם כמו ונאם:
ופחז יצרי עלי. מיהר היצר עליו והוא מלשון פחז כמים:
וביקש לאבדני מן העולם. לילך אחרי מרא' עיני:
נזיר להזיר לה'. שנזירתו לשם ה':
למה לי כשמעון הצדיק אפי' כר"ש. אף אם נאמר דשמעון הצדיק כר"ש דנזיר חוטא מ"מ קשיא מדלא אכל שמעון קרבן חטאת מימיו לפי שבא על חטא:
חטאת חלב. לאו דוקא אלא דרך הש"ס לכלול כל החטאות בכלל חטאת חלב:
ומשני סובר שמעון הצדיק וכו' סופו לתהות. להתחרט על נדרו:
נעשו קרבנותיו כשוחט חולין בעזרה. אבל חולין בעזרה ממש לא הוו שכל זמן שלא התירן חכם גזירותן קיימת וקרבנותיהם חובה עליהן אלא כעין חולין שמתוך שאין כוונתיהם רצוים אף קרבנותיהן אינן רצוים אבל זה שבא מדרום אנו רואים שלא נעשה מתוך הקפדה אלא מתוך מתון וישוב הדעת:
ופיו ולבו שוין. אף עתה בשעת הבאת קרבנותיו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3470d234a081d15835392bd0644caa6f8580e2696ba306d56c527f756f016070