מועלין באיסרות. כלומר מועלין בנדרים אם אמר קונם דבר זה עלי הרי הוא כהקדש ומועלין בו הלכך הנאתו תפול להקדש:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 4 · הלכה 2 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מהו לחמם בו את ידיו. מי אמרי' לא נדר אלא מאכילתו או דלמא אף מהנאתו נדר:
הככר הזה הקדש. שאסרו בקונם הרי הוא כהקדש שאסור לכל אדם:
לפיכך אכלו בין הוא בין אחר מעל. דיש מעילה בקונמות:
לפיכך יש לו פדיון. דכיון דמתסר אכ"ע כהקדש תפיס פדיונו:
ה"ג הרי זה עלי אכלו הוא מעל אחרים לא מעלו לפיכך אין לו פדיון דברי ר"מ וכ"ה בבבלי בפרקין. וה"פ כיון דאמר עלי לא אסרו אלא על עצמו ואי מתהני מיני' מעל אבל על חבירו לא נאסר לפיכך אין לו פדיון דכיון שלא נאסר לכל אדם לא אלים כהקדש למתפס פדיונו:
לא אר"מ. אלא אם אכלו מעל הא אם מחמם את ידיו לא מעל דאל"כ ליתני אם חימם את ידיו מעל וכ"ש אם אכלו:
כיני. כן היא באומר קונם ככר זה לא אוכלנו לא אטעמנו. וכיון דפירש אכילה וטעימ' ודאי מותר לחמם בו ידיו ובעיין באומר סתם ככר זה עלי:
עד כדון צריכה. ועדיין בעיין לא איפשיטא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3470d234a081d15835392bd0644caa6f8580e2696ba306d56c527f756f016070