נדרו שגגות כיצד אמר. קונם עלי ככר זה אם אכלתי אם שתיתי ונזכר שאכל ושתה ובשעת הנדר סבר שלא אכל ולא שתה אינו נדר:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 3 · הלכה 2 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
קונם שאיני אוכל ואיני שותה ושכח ואכל ושתה. דבשעה שחל הנדר שהוא בשעה שאוכל ושותה שכח את הנדר מותר דילפינן משבועה דכתיב האדם בשבועה דבעינן שיהא אדם בשעת שבועה כלומר שיהא לבו עליו שיזכור את השבועה וה"ה בנדר:
קונם אשתי נהנית לי שגנבה את כיסי. היינו נדרי שגגות דכיון שנודע לו שלא גנבה נמצא שלא היה נדר:
אלו ואילו מותרים. קס"ד משום נדר שהותר מקצתו הותר כולו דאינו רוצה שיחול הנדר אלא כעין שנדר וכיון שמקצתו היה שוגג נתבטל כולו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3470d234a081d15835392bd0644caa6f8580e2696ba306d56c527f756f016070