מתני' קרבן לא אוכל לך וכו' מותר. דהוי כנשבע בחיי הקרבן אם אוכל משלך דבר ונראה דגרסי' במתני' הקרבן לא אוכל לך וכ"מ בגמרא:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 2 · הלכה 2 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שבועה שלא אוכל וכו' אסור. ולא אמרי' בחיי שבועה קאמר כדאמרי' בקרבן דשבועה לית בה מששא ולא שייך ביה למימר בחיי שבועה:
שבועה שאוכל לך. זימנין דלא אכילנא ממך משמע כגון שהיה חבירו מסרב בו לאכול ואמר לא אכילנא ושוב אמר שבועה שאוכל לך דלא אכילנא משמע וה"ק בשבועה יהא עלי אי אכילנא לך:
זה חומר בשבועות מבנדרי'. הקרבן וכו' אע"ג דאית בהו איסור דבל יחל מ"מ מותרין משא"כ בשבועות דאיסור דאורייתא הן:
תפילין שאני מניח. משום דאסר חפצא עליו ואין נראה כנודר לבטל את המצוה שהרי לא קיבל על עצמו אלא אסר החפץ עליו ואם יקיים את המצוה הוי מצוה הבאה בעבירה ודמיא למי שחייב לאכול מצה בלילי פסח ולא מצא אלא מצה של טבל או של הקדש שאסו' לאכלה אבל בשבועה הוא אוסר עצמו מלעשות הדבר ההוא וכיון שהוא מחוייב לעשות המצוה לאו כל כמיני' להפקיע עצמו מחיוב המצוה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3470d234a081d15835392bd0644caa6f8580e2696ba306d56c527f756f016070