נחלת יעקב על מסכת דרך ארץ רבה · פרק 1 · הלכה 3

כל האסורות איסור ערוה כו׳. מבואר ע״פ גמ׳ דיבמות דף צד ע״ב וז"ל כל העריות שבתורה אין צריכות הימנו גט חוץ מא״א שנשאת על פי ב״ד פרש״י טעמא בא״א שנשאת ע״פ ב״ד דצריכה גט כדאמרינן בפרקין דף פ״ח גזירה שמא יאמרו גירש זה ונשא זה ואם תצא ממנו בלא גט יאמרו א״א יוצאה בלא גט והדר קתני התם ר״ע מוסיף אף אשת אח ואחות אשה ואמרינן שם האי אשת אח ה"ד כגון שקידש אחיו את האשה והלך למדינת הים ושמע שמת אחיו ועמד ונשא את אשתו דאמרי אינשי הך קמא תנאי הוי בקידושין והאי שפיר נסיב. והאי אחות אשה נמי ה״ד כגון שקדש את אשה והלכה למדינת הים ושמע שמתה עמד ונשא אחותה דאמרי אינשי הך קמייתא תנאי הוי בקדושין והא שפיר נסיב ע״כ. ואם כן יש לומר ברייתא דהכא ס״ל נמי כר״ע וה״פ כל האסורות לו איסור ערוה ובא עליהן כגון שנשא בטעות אינה צריכה ממנו גט לפי שאין קדושין תופסין בהן וכ״ע ידעי דקדושי טעות הן ול״ח שיאמרו א״א יוצאה בלא גט ומש״ה א״צ ממנו גט חוץ מאחות אשתו ואשת אחיו וא״א שהללו צריכות גט לפי שיש להן היתר אחר איסורן והיינו כדפרי׳ באחות אשתו לפי שאם מתה אשתו מותר באחותה או אם נתבטלו הקדזשין שהיו על תנאי מותר באחותה וא״כ אמרי אינשי דשפיר נסיב וקדושיה קדושין ויאמרו א״א יוצאה בלא גט וכן באשת אחיו שאם קידש אחיו אשה ע״ת ולא נתקיים התנאי מותרת לאחיו כדמפרש בגמרא וא״כ נמי איכא למיחש שמא יאמרו כו' וכן בא״א שנשאת ע״פ ב״ד שיש היתר לאיסורה שאם גירשה הראשון מותרת לשני וא״כ כשיבא הבעל הראשון והיא יוצאת משני בלא גט יאמרו הראשון גרשה והשני בהיתר נשאה ויאמרו א״א יוצאה בלא גט ומש״ה צריכה ממנו גט: