נחלת יעקב על מסכת דרך ארץ רבה · פרק 1 · הלכה 6

מה אשתו שאני מותר בה. כצ"ל מה אשתי שאני מותר בה אסור בבתה כו׳ ר״ל אשתי אני מותר בה אסור בבתה דקי״ל בת אשתו אסורה. א״א שאני אסור בה אינו דין שאהיה אסור בבתה וכ״ה גי׳ הילקוט פרשת אמור וכוונת הק״ו הוא שלא יהא מותר לשום אדם לישא אשה אלא דוקא בת אלמנה או גרושה שמותר גם באמה וכ״כ בס׳ זית רענן לפרש כוונת הקושיא וע״ז השיב לו ר״ג שפיר צא ופרנס לי כה״ג שהוא אסור באלמנה ובגרושה וא״כ אפי׳ בבת אלמנה או גרושה אסור באמה ולפ״ז א׳ אפשר לכ״ג לישא אשה אע״כ דלא ילפינן להאי ק״ו. והקשה בס׳ זית רענן דמאי קושיא מכ״ג דהא אפשר לישא יתומה שאין לה אם וא״כ לא שייך האי ק״ו שאסור באמה ותירץ כיון דכבר נאסרה עליו בחיי האם אסורה לו עולמית. ואין להקשות א״כ בכל אדם נמי נימא הכי דיהא אסור אפי׳ בבת אלמנה וגרושה שהרי קודם שנתגרשה או שנתאלמנה היתה אסורה לו וא״כ יהא אסור בבתה כיון שנאסרה עליו שעה אחת. ויש ליישב דאפשר למצוא שנתאלמנה או נתגרשה אמה כשהיתה מעוברת עם הבת וא"כ לא היתה הבת אסורה עליו אפי׳ שעה אחת. משא״כ בכ״ג שעכ״פ היתה אסורה הבת עליו שעה אחת קודם שמתה אמו:

ד״א אין דנין לעקור כו׳. בס׳ זית רענן פי׳ דה״ק מדין ק״ו אין אנו יכולין לעקור דבר מן התורה שהרי כתיב בכ״ג כי אם בתולה מעמיו יקח אשה ולפי דבריך א"א לישא אשה. אלא דלפי זה קשה מאי ד״א דהיינו תי׳ הראשון דקאמר צא ופרנס לי כה״ג אכן ראיתי במדרש ילקוט ל"ג דבר אחר אלא ה״ג שם צא ופרנס לי כה״ג ואני אפרנס לך כל ישראל אין הדין יוכל לעקור אות אחת מן התורה ולגי׳ זו א״ש ועיין בס׳ מאורי אש פ׳ וישב דרוש נחמד על מאמר בדרך חידוד התלמידים:

ונידהו ר״ג. במדרש ילקוט ל"ג ונידהו ר"ג ובאמת הדבר קשה לאומרו ואמאי נידהו הלא לא שאל רק כתלמיד לפני הרב שרוצה לעשות ק״ו ור״ג השיב לו שא״א לדון ק״ו בענין זה: