חלב הדא דאת אמר בחלב בהמה טהורה וכו' דבש הדא דאת אמר כהין עתיקי וכו'. ופסק הרמב"ם שם בפ' י"ח כהאי דהכא לחלק בחלב אבל בדבש לא פסק כהאי דהכא אלא בדבש כדי ליתן על ראש הכתית וכדבעיא דרב אשי דף ע"ח אפומא דכילה כתית או אמורשא קמא דכתית ולא אפשיטא ובאיסורא דאורייתא פסק לחומרא. וזהו שרמזתי לעיל בריש פרקין דטעמא דפסק בחלב כהאי דהכא משום דזה נלמד ג"כ מהאי כללא דאביי אבל בדבש סותר הוא לכללא דאביי דקאמר התם דבש אכילתו שכיחא רפואתו שכיחא אזול רבנן בתר רפואתו לחומרא ופסק כהאי דאביי דהתם:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 8 · הלכה 1 · Segment 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4983319fe5abc5adacb25f7169908361eb2eb9419e1e101d65c8683393347f89