דתמן אמר ר' זעירא בשם ר' יוחנן הקולע שלש נימין וכו'. לא נמצא לזה במקום אחר כ"א למאי דגרסינן בבבלי בפ' במה אשה דף ס"ד ע"א גבי הא דמייתי מוסף שק על הבגד וכו' אטו בגד לאו אריג הוא ה"ק מוסף השק אעפ"י שאינו אריג טמא למאי חזי אמר ר' יוחנן שכן עני קולט שלש נימין ותולה בצואר בתו. ופירש"י אע"פ שאינו אריג אלא קלע קטן עשה מנוצה של עזים וכו' וה"ק שהוא טמא משום אריג ואעפ"י שאינו אריג. כלומר שאינו אריג ממש ומיהו הקליעה אריגה מיקרייא וכן הוא לענין חיובא דשבת. וכ"כ הרמב"ם לדין דקליעת נימין בפ"ט בהל' י"ט וכן הקולע את הנימין ה"ז תולדת אורג והמ"מ לא ציין מקומו ומהך דאמרן הוא נלמד. ובזה מבואר הוא ג"כ הא דלקמן הדא דאת אמר באדם וכו' וכמבואר בפנים:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 10 · הלכה 6 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4983319fe5abc5adacb25f7169908361eb2eb9419e1e101d65c8683393347f89