מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 6 · הלכה 2 · Segment 3

אין מגרדין מנעלים וסנדלים אבל סכין ומדיחין אותן. על כרחך האי ברייתא מיירי בישנים דאין מגרדין אותן לכ"ע דהוי ממחק דהא קתני אבל סכין ולקמן מייתי ברייתא אין סכין מנעלים וסנדלים ולא קאמר הש"ס אית תניי תני וכו' כדרכו בכל מקום. וש"מ דלא פליגי דהאי ברייתא בתרייתא בחדשים מיירי וכדקתני בהדיא סך שמן ומתעגל ע"ג קטובליא חדשה וא"כ כולה בחדשים מיתוקמ' ומשום דבחדשים מיחזי כעיבוד והלכך אין סכין לא בידים ולא יסוך את רגלו והוא בתוך המנעל וכו' אבל בישנים לא מיחזי כעיבוד שאין מקפיד עליהן ובמגרדין איפכא הוא דבישנים ממחק הוא את העור אבל בעודן חדשים ואין מלוכלכין בטיט פליגי בה כדקאמר הראשונים היו אומרים מגרדין וזה בחדשים הוא דאיירי דלא פליגי הראשונים אסתמא דהך ברייתא אין מגרדין ומסיק לה כהשניים דאין מגרדין אפי' בחדשים כדהורה ר' והשתא אזלא כולה מלתא דהכא עם המסקנא בהאי סוגיא דהבבלי פ' אין תולין דף קמ"א דקאמר ר' אבהו בשם ר' ינאי מגרדין מנעל חדש אבל לא ישן וכו' בגב סכין וזהו כדאמר הכא דאף למ"ד מגרדין ובלבד לאחורי הסכין. ובתר הכי קאמר התם א"ל ההוא סבא סמי דידך מקמי הא דתני ר' חייא אין מגרדין לא מנעל חדש ולא מנעל ישן ולא יסוך את רגלו וכו' והאי דסיכה בחדשים הוא דמיתפרשא נמי התם כדמוכרח מהאי דהכא וכדאמרן. ולפ"ז מבוארין הן לפניך דברי הרמב"ם שכתב בפ' כ"ב בהל' יח ואין מגרדין לא מנעלים ולא סנדלין חדשים אבל סכין ומקנחין את הישנים. כך הוא הנוסחא האמיתית בנוסחא מדפוס הישן משנת ש"י וי"א אשר בידי ותיבת אותם בהסיפא בדפוסים חדשים ט"ס הוא. ועיין בהה"מ שרצה לפרש דבריו שברישא דדוקא חדשים קאמר ולפיכך כתב שהם דברים מתמיהין שהרי שם בפ' תולין וכו' ולא יסוך וכו' ואם אין לרבינו נוסחא אחרת בדברים אלו איני יודע להלום דבריו ובהשגות וכו'. ואין כאן שום דוחק וקושיא בדבריו אף לפי הנוסחא שלפנינו וכמוזכר דחדשים דנקט לרבותא הוא ואצ"ל בישנים דליכא מאן דפליג דזה הוי כממחק וכבר ביאר דיני דממחק והדומין לכך בפרקים דלעיל. ובענין שהתיר בסיכה להישנים ועל זה הוא שאמר הראב"ד גם בזה טעה ור"ל דמאין לו לפרש הא דקתני לא יסוך רגלו וכו' דדוקא בחדשים הוא דקתני הא סתמא לא יסוך הוא דקאמר. וכבר מבואר הוא דפירושו מוכרח מהאי דהכא דאין בישנים משום עבוד וע"כ לאוקמי לההיא דקתני אין סכין בחדשים הוא דקתני ולהאי דקתני. אבל סכין ומדיחין אותן בישנים הוא דקאמר ואין כאן פקפוק כלל בהאי דינא דדברי ברייתא דהבבלי מתפרשין ג"כ כהאי דמוכח בהדיא מהכא: