ושל כובסין לא יגע בו. פירש"י מפני שהוא עשוי לתקן הבגדים ותוחבו בחזקה ומיהדק והתרה שלו דומה לסתירה. והרמב"ם בפ' כ"ו בהל' י"ב נתן טעם אחר מפני שהוא מוקצה מחמת חסרון כיס וכדפרישית בפנים והה"מ כתב שם לפי שלדברי רש"י קשה למה נחלק הת"ק על ר' יהודה באם היה מותר מע"ש וכו' וטעם חלוש הוא זה ועיקר טעמו של הרמב"ם נלמד מכאן דאי משום סתירה אטו גרע מחותמות שבקרקע שמותר להתירן אף בשבת וכדפריך הכא מהאי ברייתא דאע"ג דמשני וקאמר הדא אמרה מכבש עשו אותו כקרקע וכדפרישית בפנים שינוייא דחיקא היא ולא סמיך עלה ולפיכך פירש דהכא משום דהכובס קפיד עליה והוי מוקצה מחמת חסרון כיס דמוקצה הוא אף לר"ש. ועיין מה שבארתי מדין חותמות שבקרקע גופיה לעיל בפ' אלו קשרים בהלכה ב' בס"ד:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 20 · הלכה 5 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הדרן עלך פרק תולין
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4983319fe5abc5adacb25f7169908361eb2eb9419e1e101d65c8683393347f89