הא בכל אילין קדמאי מדליקין. וכהך ברייתא דמייתי התם לסייעתא לרב חסדא ותוספתא היא בריש פ"ב וסיים שם מפני מה אמרו אין מדליקין בשמן שריפה ביו"ט לפי שאין שורפין לא תרומה ולא קדשים ולא חמץ ביו"ט. ומכאן תשובה להרשב"א בדין חמץ ביו"ט כמו שהבאתי לעיל בהל' א' ד"ה מהו להצית את האור במדורת חמץ וכו' ומסתמא בשלא ביטלו איירי בהתוספתא דהא דומיא דאינך קתני דבעינייהו קיימי כדהוו מעיקרא. ובענין שמן שריפה ביו"ט כבר ביארתי לעיל בד"ה רב אחא בשם רב חסדא וכו' דהאי תנא דברייתא כתנא דבי חזקיה ס"ל בדרשא דאין שורפין קדשים ביו"ט וכן ס"ל לסתמא דהש"ס דהכא כדמייתי להך דרשא בהלכה דלעיל אבל כל הא ליתא אליבא דרשא וטעמא דרב אשי וע"ש:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 2 · הלכה 2 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4983319fe5abc5adacb25f7169908361eb2eb9419e1e101d65c8683393347f89