ומאן דאמר יחדו הא מיוחד לא. והכי היא המסקנא מכולא סוגיא דהתם וכהאי דרב יהודה אמר רב דף מ"ד דקאמר מטה שיחדה למעות הניח עליה מעות אסור לטלטלה לא הניח עליה מעות מותר לטלטלה לא יחדה למעות יש עליה מעות אסור לטלטלה אין עליה מעות מותר לטלטלה והוא שלא היו עליה בין השמשות. וכללא דמילתא דהכל בשיש עליה בין השמשות הדבר תלוי וכן בכל דיני דמוקצה בשבת אי איתקצאי לבין השמשות איתקצאי לכולא יומא דשבת. והתם מוקי להא דרב כר' יהודה ומשמע מהסוגיא דהתם דר"מ נמי בעינן שיחדו והיה עליה בין השמשות. ואין להאריך אחר שדין זה מוסכם הוא וכדפרישית במתני'. וכל השקלא וטריא דהסוגיא דהכא בארתי בפנים ואין הפרש בין הסוגיות דהכא ודהתם לפי המסקנא לדינא. ועיין לקמן ד"ה תני אם התנה מה שאבאר בזה בס"ד:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 3 · הלכה 7 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4983319fe5abc5adacb25f7169908361eb2eb9419e1e101d65c8683393347f89