הדא ילפא מן ההיא וכו'. לפי מה שלפנינו אין לפרש הדא על מתני' דידן וההיא על מתני' דהתם אלא כדפרישית. ומן המוכן ושאינו מן המוכן כדפי' התוס' בדף כט מן המוכן היינו תלאו במגוד ושאינו מן המוכן היינו אחורי הדלת וכן פי' הרי"ף ז"ל וכן מוכח הכא בהדיא דמסיק בין שהכינה לתלותה וכו'. ויש כאן בסוגיא דהתם להקשות מהאי מתני' דפ' כ"ז דכלים מפני שאמרו שלש על שלש שנתמעט טהור אבל שלשה על שלשה שנתמעטה אעפ"י שטהור מן המדרס טמא בכל הטומאות. ומשמע דהאי סתמא דמתני' לכ"ע אתיא. וא"כ הסיפא קשיא אליבא דר"ע. ואי דגרסי' כאית דגרסי בפחות משלש על שלש עסקינן א"כ הרישא קשיא לר"א וכל זה מבואר בהרי"ף וקיים שם הגי' שלפנינו ופירשה וע"ש ויש לפרש נמי הא דהכא לפ"ז ואין להאריך:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 2 · הלכה 3 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4983319fe5abc5adacb25f7169908361eb2eb9419e1e101d65c8683393347f89