מחלפא שיטתי' דר"מ וכו'. התוס' בד"ה ואם יצא פטור אבל אסור הקשו לקושיא דהאי ש"ס ותירצו מעצמן דהתם לגמרי דרך הוצאה בכך ותירוצא דהאי ש"ס דייקא טפי דדרך הוצאה בנשים הוא בכך אבל באנשים אין זה אלא דרך טפילין. ומכאן ראיה גדולה להא דפי' הרמב"ם להא דעולא דאמחט הנקובה נמי קאי וכמו שנתבאר בריש דבור דלעיל. והא דמדייק הש"ס בתחלה הא שאר כל האדם יוצאין בכך ולבתר פריך דר"מ אדר"מ בלאו הכי מצי למירמי דר"מ אדר"מ אלא משום הא דלקמן ולהגדיל הקושיא היא כדפרישית בפנים:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 1 · הלכה 3 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תיפתר באשה גדלת. האי שנוייא למאי דבעי לאוקמי דחכמים דמתני' דפ' במה אשה הוא ר' יהודה דהברייתא וכבר ביארתי לעיל בד"ה לא יצא החייט דחכמים דהתם כר"מ דברייתא ס"ל דאפי' אומן דרך אומנתו פטור אבל אסור והתם באשה דוקא הוא דקאמרי חייבת ואפשר לומר דהא דמוקי באשה גדלת היינו נמי משום דדרך האשה לגדל ולחלק שערה במחט הנקובה וא"כ היינו הך כמה שנתבאר דמש"ה דוקא באשה היא דאמרו כך:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4983319fe5abc5adacb25f7169908361eb2eb9419e1e101d65c8683393347f89