שואל ובלבד שלא יאמר לו הלויני. הפי' הב' שפירשתי בפנים הוא פי' התוס' ומיהו לישנא דמתני' דייקא טפי כפי' הא' והוא פירש"י דלפי' התוס' אכתי איכא למידק למה ליה להתנא לינקוט בלישניה כדי יין וכדי שמן הו"ל למיתני סתמא שואל אדם מחבירו ובלבד שלא יאמר לו הלויני וכל מידי בכלל אלא דקמ"ל דאף דאלו שדרכן למיהדר שלא בעינה לא הוי בכלל הלואה וכל שאומר בלשון שאלה שפיר דמי ומשום שלא ניתנה לכתוב בדרך הלואה שהיא לזמן מרובה דאי משום דהשאלה הדרה בעינה אף אי הוה תני סתמא שואל אדם מחבירו הוה ידעינן להאי טעמא. ולפי' התוס' יש לומר נמי דאיפכא לרבותא קמ"ל ואין להאריך:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 23 · הלכה 1 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4983319fe5abc5adacb25f7169908361eb2eb9419e1e101d65c8683393347f89