קריאה במקור

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 4 · הלכה 2 · Segment 8

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
רב אמר חריות שגידען לשכיבה וכו'. האי מילתא מיתני בבבלי פרקין דף נ' ובענין אחר דתני רבה בר בר חנה קמיה דרב חריות של דקל שגדרן לעצים ונמלך עליהן לישיבה וכו' ופסק הלכתא כרשב"ג דבמחשבה בלחוד מע"ש סגי וא"צ לקשר. ובהאי עובדא דרבי דלקמן דקאמר בחרו לכם חלקי אבנים וכו' גריס לה נמי בבבלי פ' כל הכלים בדף קכ"ה קצת בענין אחר דר' חנינא אמר לא הצריכן רב למעשה ור' יוחנן אמר הצריכן למעשה ומאי אמר להו ר' אמי אמר צאו ולמדום אמר להו ור' אסי אמר צאו ושפשפו אמר להו ודברי ר' יוחנן דהתם נוטין קצת לדברי ר' יוחנן דהכא אלא דהכא עד שיהא עליהן תואר כלי קאמר ולמאי דאמר התם בסידורן מע"ש בלבד סגי ומיהת גבי אבנים לא סגי במחשבה בלחוד ועד שיעשה ג"כ מעשה וטעמא מפני שמוקצות לבנין הם ולא דמו לחריות שגדרום לעצים דאי לאו דחשיב עלייהו בתחלה לעצים לאו מוקצות לישיבה הן הלכך בנמלך עליהן לישיבה בלחוד סגי וכ"פ הרמב"ם בפ' כ"ה בהל' כ"א לחלק בין נדבך של אבנים דדוקא אם למדום מותר לישב עליהן למחר ובין חריות של דקל בנמלך לישיבה או שישב עליהן מבעוד יום סגי וזה פשוט. והא דפסק בנדבך של אבנים כר' אמי ולא כרב אסי דעד שישפשפם משום דמילתיה דרב אסי אזלא כחברייא דהכא ומוקי להו הש"ס כיחידאה דאין להם זוג ודבר זה בלבד הוציא הרמב"ם מסוגיא דהכא בענין זה:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 4983319fe5abc5adacb25f7169908361eb2eb9419e1e101d65c8683393347f89