אם היתה קרנה קדוחה מותר. ועיין לעיל בהלכה ב' ד"ה זכרי' יוצאין לבובין מה שנתבאר מזה בס"ד:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 5 · הלכה 4 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כלב יוצא בסוגר שלו וכו'. מכאן למד הרמב"ם דסוגר לכלב הוי נטירותא דיליה כדקאמר הכא אם בשביל שלא לאכול וכו' מותר. והיינו דלמאי דמסקינן דכל נטירותא יתרתא הוה כמשוי א"כ לא קיימא כהך דחנניה דמוקי לה התם להאי דחנניה אמר חיה יוצאה בסוגר דמתיר לחתול אעפ"י דהוי נטירותא יתרתא לגבי דידיה אלא הכלב הוא דיוצא בסוגר ות"ק לא פליג אלא בחתול אבל בכלב מודה דלא הוי נטירותא יתרתא לגבי דידיה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4983319fe5abc5adacb25f7169908361eb2eb9419e1e101d65c8683393347f89