כיון שנחשדו להיות מחללין ימים טובים ושבתות הדא הוא דכתיב בימים ההמה וכו' ואסרו להן הכל. מהכא משמע להדיא דלאו משום הוצאה כלחוד הוא שהחמירו עליהן בימי נחמיה בן חכליה דהא ימים טובים נמי קאמר ועוד דסתם מחללין קאמר וכדמביא ראיה מן הכתוב שהיו דורכים גיתות ומפני שראו שמחללין בכל מיני חילול גזרו עליהן אף טלטול הכלים מפני גדר. ומכאן תשובה למה שרצה הראב"ד לפרש להא דאמרו ג"כ התם בדף קכ"ג בימי נחמיה בן חכליה נשנית משנה זו וכו' שמפני חיוב הוצאה אסרו בטלטול מה שאסרו כדכתב בהשגה בפרק כ"ד בהלכה י"ב וע"ש:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 17 · הלכה 1 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4983319fe5abc5adacb25f7169908361eb2eb9419e1e101d65c8683393347f89