תני אבל מטייל הוא בה בחצר. וכך היא המסקנא התם במרדעת ומותר ליתנו ואפי' בשבת ובחצר דווקא דאלו לר"ה לא תצא בזמן שאינה קשורה לו מע"ש וכ"כ הרמב"ם שם בהל' י"ג ונותן מרדעת על החמור בשבת ומטייל בחצר. אלא באוכף גריס התם ולא באוכף אע"פ שקשורה לו מע"ש רשב"ג אומר אף באוכף וכו' והך ברייתא דמייתי הכא כרשב"ג היא והלכה כת"ק כדפסק הרמב"ם שם. ומסריכן פי' רש"י שם פיטרא"ל דמיחזי כמי שרוצה להטעינה משוי. ולטעמא דהאי תלמודא משום שמשתמש בצדדי הבהמה וכן כתבו גדולי המפרשים ז"ל:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 5 · הלכה 4 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4983319fe5abc5adacb25f7169908361eb2eb9419e1e101d65c8683393347f89