רבי אלעזר שאל לר' יוחנן יצאו שתי הלחם וכו'. וא"כ ר' יוחנן הוא דהשיב לו דחייב על כולם במעלם אפי' לכבש ור"א הוא שהקשה לו ממיעוטא דאותם והכי גריס לה נמי בתלמודא דילן בפ"ה דמנחות דף נ"ז ע"ב דמייתי התם נמי להתוספתא דלעיל ולא כר' יוסי בר' בון דהכא דלקמן אלא ר' יוחנן הוא דאמר חייב וכ"פ הרמב"ם בפ"ה מהל' אסורי המזבח בהל' ג' כר' יוחנן ומיעוטא דאותם מתרץ לה התם דמיבעי' ליה לכדתניא וכו' ללמד שאין באין נדבה וע"ש ודע דהסיפא דהברייתא יכול לעבודה וכו' כדמייתי הכא לא הועתקה שם וזהו דכתב הרמב"ם שם בהל' ג' ואפי' הקטיר דבר שאינו ראוי להקטרה כדבש או כשאור הואיל והוא מן הקרבן לוקה ור"ל בזה שכתב והוא מן הקרבן לא שיש בהן צד קרבן כמו שרצה הראב"ד לכווין דבריו וכתב עליו נשתבש בלשון הברייתא וכו' ולא כמו שהבין לדבריו אלא מן הקרבן כלומר לקרבן ולעבודה ולאפוקי שלא לעבודה ולקרבן כדתני בסיפא דברייתא בהדיא ולפני הכ"מ היה כתוב בדבש וכו' בבי"ת ואינו כן אלא בכף הדמיון הוא וכך הוא בנוסחא האמיתית שלפני מדפוס הישן שנדפס בשנת שי"א. וזה א"צ לפנים:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 7 · הלכה 2 · Segment 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4983319fe5abc5adacb25f7169908361eb2eb9419e1e101d65c8683393347f89