על דעתיה דבן עזאי אין אדם מתחייב בתוך ד' אמות לעולם וכו'. התוס' בדף ה' ע"ב ד"ה בשלמא לבן עזאי הביאו לזה וכתבו ומשני משכחת לה בקופץ וכן הביאו עוד בפ' ואלו נערות דף ל"א ע"ב. וגי' אחרת היתה להם דבספרים אשר לפנינו לא הוזכר מתירוץ הזה ולא מתירוץ אחר וכך היתה הנוסחא שלפני הרשב"א ז"ל שכתב וא"ת א"כ מעביר ד' אמות בר"ה היכי משכחת ליה דחייב לבן עזאי וי"ל דד' אמות בר"ה הלכתא גמירי לה ובירושלמי מקשו לה ולא אסיקו פירוקא דגריס התם רב חסדא שאל לרב הונא וכו' ויהא פטור. ותו לא גריס מידי ואני לא תמה על זה דמהתוס' שאנץ אין להביא ראיה מה שתמצא שלפעמים כותבים איזה דבר בשם הירושלמי ולא נמצא ולא היה הדבר הזה מעולם בירושלמי. וכך תמצא בפסחים דף ל"ד ד"ה טהרו מלטמא וכו' שכתבו שם ונראה דזרים דהתם היינו נכרים וכן משמע בירושלמי עכ"ל וחלילה לומר שכר משמע בירושלמי דזה לא תמצא בכל הש"ס הזה. וכבר זכרתי מזה במקומו בבכורים ומי יודע מי הוא אשר כתב כן:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4983319fe5abc5adacb25f7169908361eb2eb9419e1e101d65c8683393347f89