מ"ט דרבי כו'. עיין בקונטרס. ורש"י פרשת כי תבא פי' כי ישל ישיר פירותיו לשון ונשל הברזל. וכתב הרא"ם ולא הספיק לומר לשון נשירה הוא מפני שהוא פועל יוצא לאחר וחסר הפעול שהם הפירות לכן אמר שהוא כמו שישב בברזל חתיכה מן העץ המבקע והיא נתזה והרגה ולא כדעת האומרים שנשמט הברזל מקתו כו' ע"ש ותימא איך תפס דעת יחידי והרי חכמים חולקים על רבי ואמרו שנשל כו' הוא שנשמט הברזל מקתו. ואונקלס תרגם ונשל הברזל וישתליף כו' והיינו שנשמט הברזל מקתו ופי' כי ישל ארי יתרון זיתך. שהוא לשון נשירה ונשל ה' וגו' ויתרך ה' כו'. וזה דלא כירושלמי ודברי הירושלמי נראין שהוא לשון מכה דכתיב בסיפא לא תוכל כלותם מהר. ואי ונשל לשון גירושין הוא לא שייך בו כליון. ולפי הגהתי בקונטרס פירש"י כרבנן. ודעת הרד"ק ונשל הברזל וכי ישל זיתך פועלים עומדים ונשל ה' פועל יוצא. וזה ממש כסוגיין:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי מכות · פרק 2 · הלכה 2 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8489e7356f7d59a670a519456db63cb25865384f5624c312aa04b00fab66ebb4