בר נש כו'. וקשה הא מסקינן בבבלי פרק גיד הנשה אם אינהו אטעייהו נפשייהו לא שייך בהו גניבת דעת א"כ מ"ט יגלה נפשיה ומרוצח אין ראיה דגזירת הכתוב הוא כדי שיתבייש בעוונו. ואפשר לכך קאמר מילתיה בת"ח דבאמת שאר כל אדם א"צ לפרסם עצמו בכיוצא בזה אלא ת"ח דוקא. והיינו דגרסינן בבבלי פרק אלו מציאות (דף כ"ג) אמר שמואל בהני תלת מילי עבידי רבנן דמשני במילייהו במסכתא ובפוריא ובאושפיזא וע"ש ברש"י ותוס'. ולפמ"ש ה"ק במסכת משנים משאר כל אדם ומפרסמים שאינן בקיאים אלא בחדא מסכתא. ובפוריא כששואלים לו אם רוצה לשכוב ע"ג המטה אף על גב שמקיים בנפשו על הארץ תישן אינו רוצה לגלות חסידותו ובאושפיזא שאינו רוצה לגלות מקומו איתא שלא יכבדוהו. וכיון שאינו משנה אלא למעט כבודו לכך מהדרינן ליה אבידתא בטביעת עינא ע"ש:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי מכות · פרק 2 · הלכה 6 · Segment 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8489e7356f7d59a670a519456db63cb25865384f5624c312aa04b00fab66ebb4