קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 8 · הלכה 8 · Segment 3

פוחת את המעזיבה. התקרה של הכצוצרה:

והוא שיש בנקב. שפוחת במעזיבת הגזוזטרא רוחב ארבעה טפחים:

והוא שיש בה רוחב ארבעה. והוא שיש בגזוזטרא רוחב ארבע אמות על ארבע אמות שהן עשרים וארבעה טפחים על עשרים וארבעה טפחים נמצא כשחוקק באמצעיתה נקב שיש בו ארבעה טפחים על ארבעה טפחים נשתייר ממנו על כל צד עשרה טפחים ורואין אותן כאלו הן כפופין למטה כעין מחיצה תלויה על המים ואמרינן נמי גוד אחית כאלו יורדת וסותמת עד המים והויין המים שכנגד הנקב רשות היחיד ובציר מהכי לא סגי דאין מחיצה פחות מעשרה גבוה ואין מחיצה פחות מארבעה טפחים חלל ביניהם:

והוא שיהא המחיצות של הגזוזטרא גבוהות עשרה. אמתניתין קאי א"נ לפרושי מילתא דחנניא קאתי וכדפרישית:

ופריך תמן אמר אף על פי שאין מחיצות גבוהות עשרה. לחנניא פריך למה לי רוחב ארבעה נימא פי תקרה יורד וסותם וה"נ אמרינן לעיל היה שם תקרה רואין אותו כאלו יורדת וסותמת:

ומשני נעשית כמשמרת חד. פי' דאיירי שהתקרה של הגזוזטרא עשוי באלכסון כעין גגין שלנו הלכך לא אמרינן ביה פי תקרה יורד וסותם:

מותר למלאות. בגזוזטרא ע"י מחיצה תלויה לרבנן:

ואסור לשפוך. שופכין בנקב למים מפני שהנהר מוליך השופכין חוץ למחיצת הגזוזטרא:

כד נמנה חכמים. כשנהיה ממנים חכמים על הציבור אמנה גם אותך לפי שחידשת דבר חכמה:

מגהר היה עמו. דרך שחוק אמר ר' חייה כן לרבי אידי שדבר פשוט הוא שכן הוא שאסר לשפוך ומותר למלאות ל"א משחק היה עמו שאין חילוק בין לשפוך בין למלאות:

אר"י ב"ר בון וכו'. ללשון אחרון פליגא אדר' מנא:

שממלא ממחיצתו. ממים שהן בתוך המחיצה: