תמן תנינן. בנדרים פרק הנודר מן המבושל:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 3 · הלכה 1 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ובשלוק. בשיל ולא בשיל:
מתניתא אמרה כן. מתני' נמי דייקא דשלוק מיקרי מבושל:
דתנינן. בנזיר פ"ו:
היה מבשל שלמי נזיר או שולקן. אח"כ הכהן נוטל זרוע בשלה מן האיל ובקרא כתיב זרוע בשלה ש"מ דשלוק נמי קרי בישול:
וקרייא אמר. ומקרא שמעינן שהצלי קרוי בישול:
אין תימר שלא כדין. עשו במה שבישלו הפסח:
כמשפט. דכתיב בסיפא דקרא ויבשלו את הפסח כמשפט:
ופריך ותנינן וכו'. כלומר כיון דמתני' דנדרי' אמרה שהשלוק קרוי מבושל ומקרא שמעינן דהצלוי קרוי מבושל למה תנן במתני' הנודר מן המבושל מותר בצלי ושלוק לומר שאינן בכלל מבושל:
ומשני אמר רבי יוחנן בנדרים הולכים אחר לשון בני אדם. שאין דרכו לקרות לצלי ושלוק מבושל:
מה נפיק ביניהון. מאי איכא בין רבי יוחנן ובין רבי יאשיה:
אסור ביום טוב האחרון. דללשון בני אדם אף יום טוב האחרון בכלל חג הוא:
ופריך אף רבי יאשיה מודה. דלא אזלינן בתר לשון תורה אלא לחומרא אבל אם לשון בני אדם לחומרא ודאי דאזלינן בתריה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 60b7f19d2e715aeb39143c873da6a8d2f645bf1e6bbf3a910e3561aa5abbdf61