מערבין לאדם בע"כ. אם היה רגיל להשתתף עמהן והוא אוסר עליהן:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 7 · הלכה 10 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לעשות להם לחי וקורה. כדי להתירו בשבת א"כ ה"ה דכופין אותו לעשות שיתוף:
ה"ג והתני הרי שאמרו לערב והוא אינו ממאן מערבין עליו שלא מדעתו היה ממאן אין כופין אותו. וה"פ דקשיא ליה דמבריי' שמעינן דאין מערבין לאדם בע"כ ל"א אפשר לקיים הגירסא היה ממאן כופין אותו וקשיא ליה ארבי יהודה דאמר עירובי חצירות מערבין אפי' שלא מדעתו:
מתניתא. דאמרה דבעינן דעתו אתיא כר"מ דבעי עירוב ושיתוף אבל לרבנן כיון שכבר עירב אין כופין על השיתוף:
תיפתר כד"ה תפרש הברייתא דאתיא כד"ה ולכך אם היה ממאן אין כופין אותו כיון שהוא צדוקי אף ע"י כפייה לא יבטל רשותו ולל"ב שהגירסא אם היה ממאן כופין אותו ה"פ דאיירי בצדוקי דודאי אין מערבין עליו אלא מדעתו לכ"ע שהרי אינו זכות הוא לו שהוא מוציא אפי' בלא עירוב הלכך כופין אותו:
מזיד למה אוסר. יערבו עליו שלא מדעתו דהא מערבין לאדם שלא מדעתו:
אלא משום קנס. הואיל ולא עירב במזיד אסורין משום קנס:
ופריך מעתה. משום קנס יהא אסור דעביד אסורא במזיד אבל למה אוסר גם על חביריו:
ומשני כיון שיכולים לערב. שהיו חביריו יכולין לערב גם עליו שלא מדעתו ולא עירבו קונסין אותן וגם הם אסורים:
ופריך ולית ליה לר"מ זכין לאדם שלא בפניו. בתמיה ולמה לא יהא מערבין שלא מדעתו:
ומשני סבר ר"מ לית הדא זכו. אין עירוב או שיתוף זכות לו:
לא בעי בר נש. יש לך אדם שאינו רוצה שיכנס אחר לביתו שלא מדעתו הלכך רוצה הוא שיהא אוסר עליהן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 60b7f19d2e715aeb39143c873da6a8d2f645bf1e6bbf3a910e3561aa5abbdf61