גמ' ופריך ולמה לי שנפרצה משתי רוחותיה הא אפי' מרוח אחת. אסורה לעתיד לבא:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 9 · הלכה 4 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ולא רב היא. כלו' א"כ מתני' דלא כרב דאמר חצר שנפרצה צריכה ב' פסין ודברי רב הם בבבלי פ"ק דף י"ב אמר רב מודים חכמים לר"א בפסי חצר דבעינן שני' א"כ אף כאן כשנפרצ' כלה ולא נשתייר לצד השני אפי' כדי פס לא הוי מחיצה:
במחלוקת. הא דחצר צריך ב' פסין מחלוקות דר' ורבנן כדאמרי' לעיל בפ"ק דף ב' ע"ב חצר במה ניתרת ר' אומר בפס אחד וחכמים אומרים בב' פסין וכיון דלר' סגי בפס א' הלכך צריך למוקמי פלוגתייהו בשנפרצה משתי רוחותיה דאל"כ ה"ל גיפופין שמצד אחד כפס:
נפרץ. החצר מן האמצע ונשתיירו גיפופין מב' צדדים:
אין לית הדא אולפן דשמואל. אם לא קיבל שמואל כך מרבו:
קשיא. מ"ט אסור ליהוי כפתח:
הדא היא אכסדרה. זו היא אכסדרה וכי היכא דאכסדרה מותרת אף זו מותרת:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 60b7f19d2e715aeb39143c873da6a8d2f645bf1e6bbf3a910e3561aa5abbdf61