הוון בעיי מימר. סברוהו הבני ישיבה לומר:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ר"מ יודה לר"י. דבדיומדין סגי:
ופריך ר"מ יודה לר"י. בתמיה הא ר"מ בעי דיומדין ופשוטין:
ואת אמר הכין. דר"מ יודה לרבי יהודה:
ומשני מתוך שאת עושה וכו'. לעולם אימא לך דר"מ מודה לר"י דמדאורייתא אפילו בדיומדין הוה מחיצה גמורה והא דמצריך פשוטין היינו טעמא שאם אינו עושה פשוטין יעשה מחיצות כאלו לכתחילה וסובר דמחיצות שבת כך היא ומתחייב באיסור דרבנן לכך מצריך פשוטין:
לא דין מודי לדין. דר"מ סובר דאף מדאורייתא לא הוי רה"ר גמורה כל שאין לה פסין:
אע"ג דלא אמרה רבי יוסי. דבר זה בעצמו פחות מג' שאין הדיומדין רחוקים זה מזה ג' טפחים:
אמרה דכוותה. דאינו מודה ר"מ לר"י:
כמה יהא דיומד ארוך וכו'. לר"מ קמיבעיא ליה:
פחות מג'. שאין הדיומדין רחוקים זה מזה שלשה ודאי דכסתום הוא וא"צ פשוט:
יותר מששה. ה"ל מופלג וצריך פשוט:
אלא כן אנן קיימין. הא דפליגי ר"מ ור"י ברחוקים זה מזה ג' עד ד':
יעשה כדיומד ארוך ולא יהא צריך פשוט. דהא ודאי אלו עושה כן ברה"ר במקום אחר מדאורייתא רה"י גמורה היא דהא אין פרצתו בעשר:
לא נצרך ר"מ לפשוטים. דהא לא מתיר ר"מ פסין אלא עד עשר אמות ונתמעט המקום בפסין שהן הדיומדין:
אלא לר"י. דמתיר עד י"ג אמה ושליש עליה קאר"מ דבעינן פשוטים:
ואפילו משיטתיה. ואפילו לשיטתו דאינו מתיר אלא עד עשר אפילו הכי מצריך פשוטים:
ה"ג מ"מ אין העומד רבה על הפרוץ וכיון שאין העומד מרובה על הפרוץ צריך פשוט. וה"פ אף ע"ג דפרצה שהיא כעשר הרי היא כפתח הכא שאני כיון דהיא פתוחה מד' רוחותיה אין להתיר בלא פשוטים כיון דהעומד רבה על הפרוץ:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 60b7f19d2e715aeb39143c873da6a8d2f645bf1e6bbf3a910e3561aa5abbdf61