קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 6 · הלכה 3 · Segment 4

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
כל אחד צריך להשכיר רשותו. ואיירי שכולם שותפין בו דאי לאו הכי ליהוי כשכירו ולקיטו דמבטל אפי' בעד בעל הבית כ"ש שיכול לבטל בשביל השוכרים:
2
סברון מימר. סברוהו בני הישיבה למימר דאפי' שמשו ולקיטו של עכו"ם אם ישראל הוא נותן עירובו עם בני מבוי ודיו שמשו לעבודת כל השנה ולקיטו לימות הקציר והאסיף:
3
הלכה. פסקן של דברי' שישראל יכול לבטל דוקא ולא משכיר דדלמא ישכור ממנו בפחו' משוה פרוטה:
4
והעכו"ם משכיר. דוקא אבל ביטל דעכו"ם לא מהני:
5
ופריך ויבטל הוא העכו"ם דהא מסלק נפשיה מהך רשותא לגמרי:
6
ומשני חזר הוא בו. חיישינן שמא יחזור בו:
7
ופריך מעתה אפי' משכיר. ניחוש שמא יחזור בו:
8
ומשני מיכן והילך וכו'. אם משתמש בו לאחר שהשכיר הרי הוא כגזל ולא חיישינן ליה:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 60b7f19d2e715aeb39143c873da6a8d2f645bf1e6bbf3a910e3561aa5abbdf61