תאמר בגג שיש לו דיורין למטה. וכשם שדיורין חלוקין מלמטה כך הם חלוקין מלמעלה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 9 · הלכה 1 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הרי שהיתה החצר למעלה מן הגג. כגון שהבית נמוך והחצר גבוה שהגג והחצר שוין ואפ"ה אתם אוסרים לטלטל אע"פ שאין דיורין למטה:
שאין כל אחד מכיר את חלקו. שהרי כולם שותפים בו:
בפסיסיות. בפסין שכל אחד יודע עד הכין מגיע חלקו:
מהו. מאי טעמא אתם אוסרין בכה"ג:
עד כאן היתה התשובה. על שאלה זו לא השיבו חכמי' כלום:
מיכן והילך היו משיבין לפניו. ריב"ב פליג ואמר דאף ע"ז היו משיבין לו דלא דמי לגגות:
שמחיצותיה עולות עמו. מחיצות החצר הם גבוהין מחצר עצמו ל"א שמחיצותיה ניכרין לאותו העומד בפנים:
שאין מחיצותיה עולות עמו. שאין ניכרין לאותו העומד על הגג:
והוא מימר לון. ור"מ אמר להן:
אוף אנא וכו'. אף אנא סובר דבעינן מחיצות אלא דהכא הוי כמחיצות דאמרינן גוד אסיק מחיצה ומה שהוא בעומק כאלו היא בגובה על הגג:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 60b7f19d2e715aeb39143c873da6a8d2f645bf1e6bbf3a910e3561aa5abbdf61