קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 4

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

לא אמר. במתני' אלא מבוי שהוא גבוה למעלה מעשרים הוא דימעט:

הא בסוף עשרים. אם הניח הקורה בסוף כ' אמה שחלל המבוי כ' אמה אין צריך למעט:

ותייא כרב. ואתייא מתני' כרב:

סוף שיעורין להקל. דהיינו עד ועד בכלל להקל וסוף כ' כלמטה מכ' וכשר:

נותן קורה בתוך כ' וכו'. וקס"ד דכשמתחיל הקורה בתוך כ' סגי לר"י:

והוא שיהא. כל כך מן הקורה בתוך כ' שאם ינטל חלק זה שלמעלה מכ' יהיה כשיעור הכשר קורה במה שממנו תוך כ':

ואפי' כרב אתיא. הא דאר"י דבעינן שיהא הקורה תוך כ':

שחיטה מחצה על מחצה. מהסימנים כשרה מדאורייתא דמחצה על מחצה הרי הוא כרוב:

ולמה. אמרו חכמים בפ"ב דחולין דבעינן רובא:

מפני מראית העין. שהרואה יאמר שלא שחט רובא:

ה"ג שאם תימר שיתן בסוף עשרים. כלומר ה"נ במבוי מודה דפסול מדרבנן הנותן בסוף כ' מפני מראית העין שיאמרו למעלה מכ' הוא:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 60b7f19d2e715aeb39143c873da6a8d2f645bf1e6bbf3a910e3561aa5abbdf61