ניחה בשילה ובית עולמים. כיון שהיו מכוונין עמידתו בראשונה נגד ריבועו של עולם תו לא היו צריכין והיו מכוונין בזריחת השמש ובשקיעתה בתקופות כדלעיל אבל במשכן במדבר שהיו נוסעים וחונים כמה פעמים איך היו מכוונים ומסיק שדבר גדול הוא לכוין הרוחות:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 5 · הלכה 1 · Segment 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שתהא החמה מצמצמת בו. פי' שתהא זורחת בתקופת טבת בקרן מזרחית דרומית מכוון ובאחד בתקופת תמוז תהא זורחת בקרן צפונית מזרחית:
שבעה שמות. איידי דבעי למימר שנקרא שער חריסית על שם שמכוון כנגד זריחת החמה מזכיר כאן שבע שמות שהיה לו לשער הזה:
שער סור. דכתיב במלכים גבי מעשה דיהוידע והשלישית בשער סור:
שער היסוד. בד"ה בענין יהוידע כתיב והשלישית בשער היסוד:
שער חריסית. בירמיה בפרשת בקבוק כתיב פתח שער החרסית:
שער איתון. ביחזקאל בבנין דלעתיד כתיב ועל פני שער האיתון:
שער התווך. בירמיה בפרשת החרבן כתיב וישבו בשע' התוך:
שער חדש. בירמיה בראשית ממלכת יהויקים כתיב וישבו בפתח שער ה' החדש:
שער העליון. בד"ה בפ' יהוידע ויבואו בתוך שער העליון:
ששם היו טמאים טומאת מת ושרץ פורשין שמשער מזרח ולפנים והוא השער נקנור נקרא מחנה שכינה ואסורין מדאורייתא ליכנס לשם והא דתנן בפ"ק דכלים מהחיל ולפנים אין טמאי מתים נכנסים היינו מדרבנן:
ששם היו מייסדין את ההלכה. ששם היו סנהדרין שבלישכת הגזית יושבים ומשם הוראה יוצא' לכל ישראל:
שהוא מכוון כנגד זריחת החמה. כדפרישית:
שהוא משמש כניסה ויציאה. שכל הבאים לבית המקדש נכנסין ויוצאין בו שהוא מכוון כנגד בית קדשי קדשים ואיתון מלשון ואתא מרבבות קדש:
שהוא מיוסד בין שני השערים. ששער ההיכל היה לפניו ושער עזרת נשים היה מאחוריו ששלשתן מכוונין זה כנגד זה ותווך הוא לשון אמצע:
ששם חידשו הסופרי' את ההלכה. ואמרו מצורע שחל שמיני שלו בע"פ וראה קרי בו ביום אע"פ שאין טבול יום אחר נכנס במחנה לויה כדכתיב ביהושפט ויעמוד יהושפט בקהל [וגו'] חצר חדשה שחידשו בה דברים ואמרו טבול יום לא יכנוס למחנה לויה חידשו חכמים בטבול יום זה שמותר לכנוס הואיל והותר לצרעתו הותר לקירויו כן נ"ל והרב בעל י"מ לא פירש בזה כלום:
ה"ג שהוא למעלה ממחנה ישראל והחיל ועזרת נשים. וה"פ שמשער זה מתחלת מחנה שכינה ומהר הבית עד השער הזה היא מחנה לויה ומחומת ירושלים עד הר הבית הוא מחנה ישראל:
ומעלה יתירה היתה בבית העולמי'. זו היא המעלה יתירה שהיתה בבית העולמים שבו עצמו היו נכללין מחנה שכינה ומחנה לויה משא"כ במשכן שבמדבר ושילה שלא היה במשכן עצמו אלא מחנה שכינה בלבד:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 60b7f19d2e715aeb39143c873da6a8d2f645bf1e6bbf3a910e3561aa5abbdf61