גמ' ה"ג שיערו תשמיש לאדם סאתי'. וה"פ שיערו חכמי' שאדם מסתפק סאתים מים בכל יום ואי משתמש יותר ה"ל מילתא דלא שכיחא ולא גזרו בו רבנן:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 8 · הלכה 9 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וארבע אמות מבליעות סאתים. הלכך אי נמי נפקי לבר לא נתקיימה מחשבתו:
צריך לפוק. לסתום הנקב של העוקה היוצא לרשות הרבים שלא יצאו המים לרשות הרבים:
צריך לשפוך. המים שבעוקה מע"ש דאם נשתיירו בו מים לא מהני שהרי יצאו ממנו בשבת:
חד תנא הוא. מאן דמחמיר לפוק מחמיר נמי לשפוך המים דחד טעמא לשניהם:
רבי יונה אביך. שרבי מנא היה בריה דרבי יונה:
הוה בר קטיפרס. אם העוקה עשוייה במדרון:
ה"ג מבפנים אפילו יותר מעשר אסור. וה"פ אם המדרון יוצא מפנים לחוץ לרה"ר אפילו העוקה עשר אסור שמיד יוצאין לחוץ והרי הוא כשופך לחוץ:
אלא כן אנן קיימין. אלא הכא במאי עסקינן בשוה שפת העוקה לרשות הרבים א"כ מאן דתני צריך לפוק היינו במדרון לחוץ ומאן דתני א"צ לפוק במדרון לפנים א"נ בשוה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 60b7f19d2e715aeb39143c873da6a8d2f645bf1e6bbf3a910e3561aa5abbdf61