בעי אף לענין מחיצות כן. מי אמרי' אף לענין מחיצות שניתוספו ע"י עכו"ם בשבת דיכולין לבטל זה לזה או לא:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 6 · הלכה 4 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
היך עבידא. היכי דמי:
היו שנים. כגון ב' בתים משני צידי רה"ר ובא עכו"ם והקיפום מחיצ' בשבת מכאן ומכאן ונשאר לפני הבתים כמו חצר לפני הבתים:
ועירבו עירוב אחד. פי' כל אחד עירב לעצמו:
כבר נכנסה שבת באיסור. ואינן יכולין לבטל זה לזה:
היו ג'. מחיצות:
ועירבו שני עירובין. כלו' שעירבו שניהם עירובן יחד:
ובא העכו"ם ופיחת. אחת מהן בשבת:
חיילי' דר' בא וכו'. כלומר כוחו וראייתו דר' בא דאמר מקצת השב' ככולה בין לחומרא בין לקולא:
מן הדא. מהא דתני בברייתא כל שבת וכו' חוץ מן המבטל רשות שאף בשבת מבטל:
ה"ג ואית דאמרי חוץ מן המבטל ומן המשכיר. וה"פ אף המשכיר אע"פ שנאסר למקצת שבת חוזר להיתירא ע"י שישכיר בשבת:
פונדק. יש בו חדרים פתוחין לחצר והאכסנאים נכנסים בהן ואוסרין זה על זה בשבת והוו דיירי בההוא חצר ב' ישראלי' וחד עכו"ם ששכר את דירתו מחבירו עכו"ם ואותו שבת לא היה שם אותו עכו"ם השוכר אלא עכו"ם המשכיר והיו יראים שמא יבא עכו"ם בשבת ומיבעי' להו אם מותר לשכור מהמשכיר היכא דמצי לסלק לי' לשוכר אע"ג דהשתא לא סלקי' או לא:
מאחר שהעכו"ם. השוכר בא בשבת ויכול להוציאם מהפונדק בשבת לא מהני מה ששכרו מהמשכיר:
מעתה. לרשב"ל אף בבית ישראל יהא אסור להכניס ולהוציא שהרי יכול העכו"ם לבוא ולהוציא אותנו מבתינו בעל כרחינו:
אין בתינו שלנו. לענין זה שיכולין לדור עמנו אבל אינן יכולין להוציא אותנו מבתינו לגמרי הלכך אין אוסרים עלינו בשבת דאינן אלא כאורחים:
ובפונדק. אבל בפונדק יכול השוכר להוציא אותנו לגמרי כיון שנכנסו בלא רשותו שהרי לא הי' בביתו הלכך לא מהני מה ששכרו מהמשכיר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 60b7f19d2e715aeb39143c873da6a8d2f645bf1e6bbf3a910e3561aa5abbdf61