קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 1 · הלכה 9 · Segment 3

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

וקשר גמי מלמעלן. מקנה זה לזה כעין צורת הפתח:

מציל משום פיאה. שאם היו גפנים בתוך חלל הקנים מותר לזרוע סמוך להן חוץ למחיצה כדתנן היה גדר בינתיים זה סומך לגדר מכאן וזה סומך לגדר מכאן:

פיאה. כל מידי דמקיף ולא מגין ומכסיא כולה קרי ליה פיאה דדמיא לפיאה שהשדה כולה מקורחת ומגולה אלא שנשתייר בה מעט והיא נקראת פיאה כ"פ הערוך:

כמחיצת שבת. כך הדין לכלאים וכיון דלשבת לא הוי מחיצה ואסור לטלטל בתוכו ה"ה לענין כלאי' לא הוה מחיצה:

אעים. עצים נטל וסתם הפרצות כדי שלא יהיה יותר מעשר ויהא מותר לזרוע חוצה לה:

דוקרנים. קנים משופין כדקר יתד הנעוץ בקרקע:

אמר. ריב"ן:

כזו. אם הפרצה פחות מעשר מתיר נמי לטלטל בתוכה בשבת:

מודה רשב"ל. אע"ג דמתיר לעיל פיאה מודה מיהו דלענין שבת לא מהני פיאה ביתר מעשר:

מתני' אמרה כן. כלומר מתני' נמי דייקא:

אם אומר את וכו'. ואס"ד דפיאה מתרת לשבת אפי' ביותר מעשר ל"ל ג' חבלים הא בחבל א' שלמעלה סגי דהוא כפיאה אלא דלא מהני לשבת ביתר מעשר:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 60b7f19d2e715aeb39143c873da6a8d2f645bf1e6bbf3a910e3561aa5abbdf61