תלמוד ירושלמי מכות · פרק 1 · הלכה 2

משנה: מְעִידִים אָנוּ בְאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁהוּא חַיָיב לַחֲבֵרוֹ אֶלֶף זוּז עַל מְנָת לִיתְּנָם מִכָּן וְעַד שְׁלשִׁים יוֹם וְהוּא אוֹמֵר מִכָּן וְעַד עֶשֶׂר שָׁנִים אוֹמֵד כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִיתֵּן וְיִהְיוּ אֶלֶף זוּז בְיָדוֹ בֵּין לִיתְּנָהּ מִכָּן וְעַד שְׁלשִׁים יוֹם בֵּין לִיתְּנָם מִכָּן וְעַד עֶשֶׂר שָׁנִים: מְעִידִין אָנוּ בְאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁהוּא חַיָיב לַחֲבֵרוֹ מָאתַיִם זוּז וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין לוֹקִין וּמְשַׁלְּמִין שֶׁלֹּא הַשֵּׁם הַמְבִיאוֹ לִידֵי מַכּוֹת מְבִיאוֹ לִידֵי תַשְׁלוּמִין דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כָּל הַמְשַׁלֵּם אֵינוֹ לוֹקֶה: מְעִידִין אָנוּ בְאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁהוּא חַיָיב מַלְקוּת אַרְבָּעִים וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין לוֹקִים שְׁמוֹנִים מִשּׁוּם לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר וּמִשּׁוּם וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינָן לוֹקִין אֶלָּא אַרְבָּעִים. מְשַׁלְּשִׁים בַּמָּמוֹן וְאֵין מְשַׁלְּשִׁים בַמַּכּוֹת. כֵּיצַד הֵעִידוּהוּ שֶׁהוּא חַיָיב לַחֲבֵרוֹ מָאתַיִם זוּז וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין מְשַׁלְּשִׁין בֵּינֵיהֶם. הֵעִידוּהוּ שֶׁהוּא חַיָיב מַלְקוּת אַרְבָּעִים וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד לוֹקֶה אַרְבָּעִים:

הלכה: מְעִידִין אָנוּ בְאִישׁ פְּלוֹנִי כול׳. מְעִידִין אָנוּ בְאִישׁ פְּלוֹנִי כול׳. מְעִידִין אָנוּ כול׳. מְשַׁלְּשִׁין בַּמָּמוֹן כול׳. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל רַב עַמְרָם רַב מַתָּנָה בְשֵׁם רַב. הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְתוֹבְעוֹ הַשְׁבִיעית מְשַׁמְּטָתוֹ. וְהָא תַנִּינָן הַשּׁוֹחֵט אֶת הַפָּרָה וְחִילְּקָהּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וָמַר רִבִּי לָעְזָר. רִבִּי יְהוּדָה הִיא. וְרָאוּי הוּא לְתוֹבְעוֹ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. כַּיי דָמַר רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. מִכֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְתוֹבְעוֹ כְּמִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהַאֲמִינוֹ. וְכֵיוָן שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהַאֲמִינוֹ כְּמִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְיתֵּן לוֹ מָעוֹת. וְכָאן הוֹאִיל וְהוּא רָאוּי לְיתֵּן לוֹ מָעוֹת וְלֹא נָתַן נַעֲשִׂית הָרִאשׁוֹנָה מִלְוָה.

רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְשֵׁם רַב. הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ עַל מְנָת שֶׁלֹּא תַשְׁמִיטֶּינּו שְׁמִיטָּה אֵין הַשְׁבִיעית מְשַׁמְּטָתוֹ. וְהָא תַנִּינָן. בֵּין נוֹתְנָן מִיכָּן וְעַד שְׁלשִׁים יוֹם בֵּין נוֹתְנָן מִיכָּן וְעַד עֶשֶׂר שָׁנִים. וְיֵשׁ עֶשֶׂר שָׁנִים בְּלֹא שְׁמִיטָּה. רִבִּי הוּנָא אָמַר. אִיתְפַּלְּגוֹן רַב נַחְמָן וְרַב שֵׁשֶׁת. חַד אָמַר. בְּמַלְוֶה עַל הַמַּשְׁכּוֹן. וְחָרָנָה אָמַר. בְּכוֹתֵב לוֹ פְּרוֹזְבּוֹל.

תַּנֵּי. שְׁלֹשִׁים יוֹם לֹא אַיְתִי. מָהוּ שְׁלֹשִׁים [יוֹם] לֹא אַיְתִי. שְׁמוּאֵל אָמַר. הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ סְתָם אֵינוֹ רַשַּׁאי לְתוֹבְעוֹ עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם. עָאַל רִבִּי יְהוּדָה וָמַר טַעֲמָא. קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִיטָּה. לֹא הִיא שְׁנַת הַשֶּׁבַע הִיא שְׁנַת הַשְּׁמִיטָּה. וּמַה תַלְמוּד לוֹמַר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִיטָּה. שֶׁלֹּא תֹאמַר. כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם אֵין רַשַּׁאי לְתוֹבְעוֹ. לְאַחַר ל׳ יוֹם כְּהַשְׁמֵט כְּסָפִים הוּא לֹא יִגְבֶּנּוּ. לְפוּם כֵן צָרַךְ מֵימַר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִיטָּה. וְלֹא כֵן אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל רַב עַמְרָם רַב מַתָּנָה בְשֵׁם רַב. הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְתוֹבְעוֹ הַשְּׁבִיעִית מְשַׁמְּטָתוֹ. אַשְׁכַּח תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִיטָּה. לֹא הִיא שְׁנַת הַשֶּׁבַע הִיא שְׁנַת הַשְּׁמִיטָּה. וּמַה תַלְמוּד לוֹמַר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִיטָּה. שֶׁלֹּא תֹאמַר. כָּל שֵׁשׁ שָׁנִים כַּרְמוֹ לְפָנָיו שָׂדֵהוּ לְפָנָיו וּלְאַחַר שֵׁשׁ שָׁנִים בְּהַשְׁמֵט כְּסָפִים הוּא לֹא יִגְבֶּנּוּ. לְפוּם כֵן צָרַךְ מֵימַר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִיטָּה.